|
שמיים אדומים
בוערים בי מבפנים.
שורפים את עירי,
נושקים לצווארי.
זה סוף ימינו.
זאת משמעות חיינו.
שמיים אדומים
בוערים בי מבפנים.
נשרפים מהעיר
ששמי אותה משחיר.
זה סוף ימי.
זאת משמעות חיי.
11.9.03
נכתב בעקבות יצירתו הנפלאה של גלעד בנארי.
http://stage.co.il/Stories/236293#top |
|
|
"הוא אשר יכבוש
את ליבו כיסו
וכעסו"... לא...
רגע... קן לחכם
בין העצים שתיקה
לציפורים"...
אוף! לא הולך
לי. בקיצור:
"שלום!!" |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.