|
שמיים אדומים
בוערים בי מבפנים.
שורפים את עירי,
נושקים לצווארי.
זה סוף ימינו.
זאת משמעות חיינו.
שמיים אדומים
בוערים בי מבפנים.
נשרפים מהעיר
ששמי אותה משחיר.
זה סוף ימי.
זאת משמעות חיי.
11.9.03
נכתב בעקבות יצירתו הנפלאה של גלעד בנארי.
http://stage.co.il/Stories/236293#top |
|
|
אני עומד בחוץ,
מעשן סיגריה,
ופתאום היא
באה...
משחקת לי
בשיער...
מרימה לי את
החולצה...
מלטפת לי את
הגב...
נכנסתי וסגרתי
אחרי את הדלת.
רוח יכולה לגרום
לדלקת ריאות
לפעמים.
חדש אדיש ומשומש |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.