תכננתי שזה יהיה השבוע חיפוש שלי...
למדתי בו המון, אבל אני בכל זאת לא קיבלתי את הסוף המיוחל הזה
שתמיד יש בסרטים.
אני אפילו לא רוצה שהוא יהיה טוב. העיקר סוף.
עברתי די הרבה... אחרי השבירה הזאת שדווקא שיחררה והיאוש
שבשעמום.
גם הלכתי לבקר בבית הישן של סבתא שלי זכרה לברכה. אבל באמת
זכרה לברכה.
ומנגד צפיתי בתמימות הזאת של בת דודתי בת ה3. השמחה הזאת
שהייתה לה... ושלי כנראה עוד אי פעם לא תהיה.
קראתי כמה דברים שעשו לי טוב או לפחות לחשוב, שמעתי, חוויתי,
הרגשתי.
ועכשיו אני אחרי וכבר חשבתי שהתגברתי. אבל כנראה שאני צריכה
עוד כמה זמן. ומהו בעצם זמן? רק עוד מימד אקראי...