לפעמים אני רוצה לעצור את העולם, לעשות איזה save מהיר, אז
אולי יהיה לי האומץ - לעשות את כל מה שאני מפחדת.
אולי אני אוכל להגיד למישהו את האמת. לחבק ולאהוב, בלי לרעוד
מתחת לפלדה (אז אני גם לא כל כך אצטרך אותה, זה סתם כבד על
פרפר קטן).
בלי להרתע מאהבה כלפי, בלי להרתע ממחויבות. אז אוכל באמת -
לעשות עכשיו ולחשוב אחר כך.
נמאסו עלי ההיסוסים, גם אם לכולם נראה שאין לי כאלה, הם לא
מביאים אותי לשום מקום, רק מונעים ממני מלפעול.
ואז אולי אני אצליח לפגוע פחות, כי תהיה לי ההזדמנות לבדוק, מה
קורה מסביב, מה בפנים.

חבל שאי אפשר לשמור את החיים, להחביא את ה-backup ולשמור ליום
אפור, אין ספק שזה היה פותר הרבה מאוד בעיות.
אז למה באמת לא?