לילית ראו עיניי להרף עין
בוהקת לאור היום ונבלעת לה בליל,
גופה השחום נוטף אגלי טל
ממריץ את ליבי כנער קטן.
חולפת לה מולי כמשב רוח רענן
בלתי נתפסת בחושים כמו הייתה ענן,
רגליה נוגעות לא נוגעות ברצפה הקרה
ואני כמה ללכוד את מבטה.
רוצה להעמיק לחדור אל נשמתה
והלב אינו מודע כליל לסכנה,
לילית היא זו וזהו שמה
את הלב היא לוקחת ואותו היא תקרע
לבה ריק מתוכן ועיניה מראה
וכל אשר תראה איננו שלה.
מלכת האשליות נסיכת ההטעיות
כל זה הוא לה משחק, משחק בלבבות.
הישמר לנפשך לב רך בימים,
אל תיתן להארות לזחול לתוכך בפנים.
ככל שתוכל הארך ימים
הישאר עיוור והישאר תמים. |
