קם א. לוט / פרולוג |
יושב איש ומנגן, וצף מן העבר
זכרון הנשימה הנכונה שלו ושלהן.
כמו דבק שנקרש, כמו קרש שנשבר
צפים הרסיסים - ואת אותם חיברת
לשלד של דחליל ושק לו בראשו.
ואת נשקת בשק, והוא אותך נשם.
blues in twelve bars
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|