|
הביטי בעיני
הצוהר לליבי
האזיני למחול הפעימות
המהדהדות באלפי קולות
כצלצולי פעמונים
וצלילי געגועים
לרגעים קסומים
ששנינו ידענו
וחווינו.
קבלי את ידי המושטת
תרגישי את הרטט
של נפש כואבת
מעונה ואוהבת
תפיחי ברמץ דועך להבה
תעירי את התקווה
ותפרח האהבה.
ידברו הרגשות
ולא המילים המשומשות
כי לכל אחד מגיעה
הזדמנות שניה. |
|
|
אכלתי את כל
השוקולד בבית.
את כל הקוביה
האחרונה.
אחת שלא מבינה
למה אומרים לה
כל הזמן:
"תאכלי, יא
אנורקסית,
תאכלי!" |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.