באיזור האפור אני ואתה
חיים ונושמים ונוגעים בשתיקה
בין שחור ללבן באיזור התחום
יש מעט מהכל והרבה מהכלום.

בשגרה המוכרת אתה ואני
ההגיון הוא עיקר והרגש משני
אני כבר זוכר ואתה כבר מכיר
את כל התמונות שתלויות על הקיר.

בין מילה למילה אני ואתה
שני זרים מושלמים באותה המיטה
לא מביטים בעיניים, לא מסתכלים בפנים
ניצבים באותו המקום כבר שנים.

בין אתמול למחר אתה ואני
בסתר לב מקווים שהכל רק זמני
מוחקים את הסוף ממציאות מחשבתנו
נותנים לנצח אפור לצבוע את שנינו.

בערבי היומיום שנינו יחדיו
מביטים איך משנה האופק צבעיו
אך יודעים כבר מזמן כי בין לבן לשחור
הצבע היחיד שקיים הוא אפור.