יושבת בהווה, מתרכזת בעבר
אותו עבר שאין לשנות
עבר שנותר בו רק להרהר
לתהות על קנקנו, לבחון
כיצד מאורעותיו משפיעים על ההווה.

יושבת בהווה, מהמרת על העתיד
אותו עתיד שאין לנבא
עתיד שיש בו רק מן הניחוש
ניסיון של הדימיון
להפוך למציאות של ההווה.

יושבת בהווה וקיימת.
אותו הווה שקורה כאן ועכשיו
הווה שאפשר בו לבחור וליצור
יכולותיה של הנפש
להיות נוכחת בגוף הנמצא.

בזכות העבר הנני כאן כעת
העתיד לכשיבוא, יהיה מה שיהיה
בהווה אני קיימת, נוכחת נפשי בגופי
ובמקביל לכל אלה אני חיה
בעולמי שלי חסר הזמן.