|
זוכר עדיין
את החיוך,
אשר ניפקד
והליטוף
שלא היה
וגם את ההתעלמות
זוכר -
כאילו רק היום;
את היעדר השם,
שלא הובע
גם את צליפות השאגות
ומיכוות הטירוף
על הגוף
זוכר
היטב מדי
ואת הקירות הלבנים
המסויידים המטוייחים
הלא מבינים
זוכר הכל
כלא כלום |
|
|
חיכינו לפתיחת
השערים בערב
במה. היה צפוף
בצורה איומה.
חיכינו שם
שיפתחו ואז,
מתוך הקהל מישהו
צעק: "פוגו!!".
ההמשך, לא היה
נעים במיוחד...
ביג מק בערב במה
פיקטיבי. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.