כל הכאב שאתה מנסה להחדיר לליבי
כל הכפור הפורץ מדי פעם לתוך נשמתי
לא יגרום לי להתרחק ממך.

כל אמת בה ניסיתי לגעת, שנאת
כל שקר אשר רציתי לומר, שמרתי
כל רגש אותו רציתי להביע, שמחת
כל דמעה שהזלתי, נשברת.

ובכל פעם שאינך משתפני
אני נקרעת, כי אני יודעת
אף יותר משהנך מסוגל להעלות על דעתך
שגם היא לא תמיד צלולה.

אם יבוא היום ותחליט
שאינני מספיק טובה בשבילך
אל תאמר לי מדוע
רק תלך לדרכך,
אך תזכור
שאני אהבתי בתמימות,
הערכתי בפכחות.

וגם אם לא תאמין
יבוא היום ותדע שלא היה זה חלום.
ואולי יהפוך כל רגע ורוד למציאות
היום יום.

אילו יכולתי להפוך אותך
למאושר באדם.
אם יעמדו לי כוחותיי
ואשיב לך שמחת חיים
אם תדע להעריך את רגשותיי, את דמעותיי
אם תדע לסבול בשקט את תמימותי
אם תדע לקבל בהבנה את כנות מילותיי
אם תדע להשלים עם אהבתי
אז אדע כי הגעתי לסוף דרכי...