על נסיכה אדומה ומלך כחול שחיים בבועה הרחק מהכל.
חיים באושר בדרך כלל אך כמובן שלהיות מלך ונסיכה זה לא תמיד
קל. כשנסיכה אדומה חיה לבד, ואין אף חבר - אין אף אחד... זה
לפעמים די מרגיש קצת עצוב ומרוחק כי הנסיכה בסך הכל לא טיפוס
מנותק.
והמלך הכחול, הוא פסימי בהכל, מדוכא ומיואש סגור בארמונו
המקודש. שניהם כך חיו שנים רבות מבלי עם אנשים בכלל להתראות.
אט אט, מלכנו הכחול הלך והתקמט ואחרי שנים מספר(כמו בחיים הוא
מת). נסיכתנו האדומה, גברת צעירה החליטה פה אחד לצאת מן
הבועה.
אך שמא לרגע תחשבו שזהו מעשה כה פשוט וקל כי בועתה אל תטעו
עשויה קריסטל ובחוץ בעולם האמיתי שבו הכל כבר הופך מציאותי
הנסיכה האדומה בצבעים רבים תפגוש שמהם היא עשויה אולי לחשוש...
אך בכל זאת יצאה, הנסיכה האדומה לדרך לא קלה בשמלת המלמלה, עם
הרבה אופטימיות, חדורת שמחה.
את דלת הארמון פתחה בזהירות, בשיא הרגש, במלוא העדינות.
קרני אור את פניה אפפו ואלפי אנשים צבעוניים אליה לא
השתחוו...
רק דרקון זהב, לה ערב, לה ציפה - ברוכה הבאה למציאות נסיכה
אדומה.
היא לא ענתה אך הוא לא נעלב הוא ידע שהוא עדיין... רק דרקון
זהב.
והנסיכה האדומה, נותרה שוב לבד, שוב בלי אף אחד.
וכעת היא מוקפת אנשים צבעוניים אצה הנסיכה למצוא לה חברים.
אך שוב אין זה כה קל ופה אף אחד לא אוהב אותה בכלל.
כי בעולם המציאות נסיכות הן רק מיעוט ואותן כולן מכירים ואותה
כלל לא יודעים. ועתה מי לה יאמין, נסיכה אדומה - זה לא נשמע
אמין...
פנה אליה איזה תמהוני שבשבילו היא עוד אחת מן העם הצבעוני, את
תיקה המלכותי חטף, את הילת תמימותה שלף.
המשיכה הנסיכה כשבידיה לא כלום רק עם עוד מעט עצב ופרצוף
עגום.
עלתה היא במעלה שביל צבעוני שהסתיים בכביש שחור, הרבה מכוניות
וכבר בלי הרבה צבעים עברה הנסיכה הרבה טלאות ומכשולים.
בטיפוסים מוזרים ושונים היא פגשה, כבר לא היה לה מה להפסיד..את
תמימותה הרי איבדה.
אז החליטה היא שמכל אדם היא לומדת ולא בצורתו החיצוני את
תבונתו היא מודדת.
ודרקון זהב להיות חכם יכול יותר מכל מלך פסימי כחול.
ואולי ביום מן הימים היא תמצא דרקון זהב שאותה יאהב ויחד הם
יגורו בארמון מקסים שיהיה פתוח לכל הצבעים!