|
כל הגנים שלא קיימים, שהיו כנראה רק במעבר הזמנים, שחיכו
להחתמת הדרכון בין מקום של מציאות כואבת ובין מקום של חלומות
אבודים.
ואני בדד אשבה בינות הצללים, בין ערובו של יום ובין התחלה של
יום חדש.
גן העדן הפרטי שלי... היכן הוא. |
|
|
לאחרונה אני
עסוק בגן החשמל
עם לקוחותי
הנאמנים, ואין
פנאי בידי לגלוש
לעיתים קרובות
באתר הבמה
החדשה.
עם זאת, בכל פעם
שאני נכנס, אני
מוצא סלוגן פרי
עטי כבר בדף
הפתיחה.
אני לא יכול
להחליט אם זו
דרכם של אנשי
האתר לומר לי
שהם מתגעגעים
ורוצים שאחזור
לפרסם סלוגנים,
או שסתם שלחתי
יותר מדי כאלה
בשנה האחרונה.
אולי פשוט תשימו
שלט, אפרוח
ורוד, תחזור. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.