צרחתי עד שנהייתי צרוד
ושפתיי נהיו יבשות.
הגשם ירד והרטיב אותן,
ואיתו ירדו גם דמעות.
היו שם עוד כמה דברים קטנים,
שרציתי לומר, ולא הספקתי.
לא נורא.
מחר נצרח שוב, מחר נקבל סטירה.
כל הטיפות שישבו במוחי
נזלו מזמן למרזב.
כל המילים שכתבתי עכשיו,
נוצרו מטיפות של כאב.
היו שם עוד כמה דברים קטנים,
שהשאירו משקע לא רלוונטי.
לא נורא.
מחר נזמין שרברב, מחר נקבל סטירה.
היום שהיה והפך לאתמול,
ומחר הוא עכשיו הוא היום.
השרברב לא בא, הצרחה נכתבה,
כמו מילים הפוכות בחלום.
וכל אותם הדברים הקטנים
שרציתי לשכוח ושבו
סטרו למוחי בצלצול פעמון
ומוחי וליבי שוב רבו.
אבל כל זה לא נורא.
כל זה לא נורא,
והלוואי שידעתי מה כן. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.