|
אני גר כמו כולם ברחוב היאוש השקט
קומה ראשונה מימין
מאחורי המרפסות של השכנים
מאחורי העצים הבוכיים
שוכנת סימטה
מוצלת כולה בשדרה עבותה
פורחת, ירוקה ותמיד בה אביב
רק יחידי סגולה גרים בה
סגורה למבקרים
יש לה שערים
ויש לה שומרים שחוסמים
לפעמים אני מנסה לראות אותה
עולה על סולם אצלי במרפסת
ומנסה להציץ
לעיתים אני מצליח לראות איזה שמץ
איזה קטע של משהו
איזה פריחה של שיחי ורדים
שגדלים בה
לו רק יכולתי להשיג לי
לעשות לי מהם איזה זר
היא כל כך יפה וענוגה
כל כך צנועה
שוכנת לה מוצלת
בשתיקות רכות
אני רק מספר לעצמי
כמה יפים בה הבתים
כמה מעוררי כבוד והשתאות.
אבל אחר כך
אני יורד מהסולם
ומציץ שוב לרחוב שלי
רחוב היאוש השקט
מביט על העוברים ושבים
הם אף פעם לא ידעו
את דמותם
הם אף לא ישערו מן הסתם
את מה שאני יודע.
|
|
|
הבטחות ואני זה
שני דברים
שנתקלים זה בזה
הרבה
אך לא משתפים
פעולה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.