כשהעיר הלבנה טובלת בתכלת
לוהטת מחום ושירים
בכיכר, בשדרה ולאורך טיילת
הבורגנים נגררים

בבגדי שבת וחיוך מפוהק
חכי להם, חכי רק עוד קצת
עוד מעט בשעת דמדומים
הבורגנים נרדמים

ישנים וחולמים איך מחר את חוזרת
בשמלת שיפון ולב מנוקב
השעות לא עוברות בעיר שנגמרת
אולי כבר תבואי עכשיו

בבגדי שבת ולב מנותץ
את רואה את הסוף, לעברך שוב הוא רץ
החיים שלך שוב שבים
והבורגנים עוזבים

אולי רצית לצעוק, אך העולם לא שומע
הוא לא הקשיב מעולם
מה ששכחת הוא כמעט לא יודע
הזמן גומר על כולם

דצמבר 97