ענני עבים תפוחים מסתערים
כמפרשים קלטים ענקיים ברוח-ים
מכסים ומכסים על דבלין
משליכים אריגי אריגי טיפות
נופלים נפסקים נופלים נפסקים...
לקראת בוא הסתיו

מלחיצים משהו קודר
קדום, לא שקט
לתוככי המונים זורמים ברחובות
משני צידי הליפי ובפארק סטיבנס גרין

מתמלאים הפאבים בסיום יום
הגינס והמרפי נשפכים  שם
לגרונות אירים צוהלים, מתבדחים
מקללים מול מסכי כדורגל-גאלי
כדורגל-הרלינג עם פיש אנד צ'יפס...

ממשיכים לגום לתוך הלילה
לצליליי בנג'ו גיטרה כינור
וגם נבל אירי
סוערת נפש השירים
מתמודדים קשוחים בחיים קשים,
רומנטיים
מרדניים ברוחם
ובלדות ישנות נאבקות בעצבן
בקצביות אירית הולכת מתגברת
סוחפת מקומיים ותיירים יחד
שמצטופפים שם במחיאות כף

ובדרכנו בחצות חזרה למלון
מתהלכות בחוצות חבורות
לפעמים בבוטות קולניות  שכרות
לעיתים אוירת אלימות
שמזכירה אבות אבותיהם...

ולבנו לב תיירים
סופג ימים ולילות בדבלין
מכל וכל עד רוויה
ולא נפתח...