דמעות מאולצות שוטפות את העין
מנקות אותה מלכלוכים מכאיבים
אני בינתיים בוהה בשמיים
מחפשת כמה כוכבים נופלים
ואני מקווה
שתהיה לי הזדמנות אחרונה להביאה משאלה
ואין.

והדמעות מציפות לי שוב את העין
ואני מנסה להבין מה הסיבה
ואם בכזו קלות יוצאות לי דמעות
למה בהלוויה אני לא יכולה לבכות
ולמה במחנות הריכוז וימי זיכרון
אני מתחילה לבכות ברגע האחרון

ואני שוב מקווה למשאלות שיתגשמו
ואני שוב מצפה שדברים ישתנו
אבל כלום, כלום לא קורה והכל כבר קרה
זו בועה עגולה שקשה ממנה לצאת
וקשה לדבר עם אחרים
וקשה להגיד את מה שרוצים

ודמעות אמת עולות בגרוני
דמעות של כאב וגעגוע נצחי
דמעות שנובעות מהבנה עמוקה
שאותן משאלות לא יתגשמו במהרה