סימון וול / עוד |
חיקך כמו חלום.
את הדבר הראשון שאני חושב שאני פוקח,
כשאני פיקח.
אם הייתה היכולת לדמוע,
אם היית יכולה (לא) לגמוע,
כל דמעה שתרד,
כל מבע מפחד,
אם ממני לא תרצי להיפרד.
(כי לבי כבר נשבר,
וממך כבר מפחד.
כל פעם שאותך רואה,
לבי רוגש וגואה,
איפה את ילדה?
אני פה, תתקשרי.)
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|