New Stage - Go To Main Page


הפעם הראשונה הייתה כשהייתי בת ארבע. ישנתי בחדר של אמא שלי,
אבא לא היה. אז לא הבנתי מה קרה לו, אבל לאחר כמה שנים אמי
לקחה אותי לשיחה וסיפרה לי שאבי נפטר מאיזו מחלה, כשהייתי קטנה
מאוד. שמה של המחלה היה זר לי ולא הבנתי מה פירושה, אבל לא
שאלתי. פחדתי שזה יכאיב לי אם אני אדע.

קמתי בחצות הליל מחלום. זה היה רצף של תמונות שרצו במוחי. קשה
היה לי לתאר מה היה שם אבל ידעתי שקרה משהו נורא.
ראשי נח על כריתו של אבי וגופי כוסה בשמיכת הקיץ הנעימה של
אמי. הבטתי באמי ששכבה לידי, מזיעה במקצת אבל לא היה אכפת לי.
חייכתי. אני מניחה שריחה הנעים והחמימות שלה גרמו לי לחייך.
אבל חיוכי הקטן נמחק תוך שניות ספורות. אמי זזה בפתאומיות.
נבהלתי מהתנועה החדה. היא הסתובבה לכיווני וראיתי על פניה הבעה
מבוהלת, או אולי כועסת? היא הפחידה אותי והתחלתי לבכות.
מעולם לא סיפרתי לה על זה, אפילו לא עכשיו כשאני מבוגרת דיה
כדי להבין שזה היה חלום בלהות, סיוט נוראי. ולמרות זאת אני
עדיין נזכרת בזה וצמרמורת עוברת לכל אורך גופי, כשהזיכרון עולה
למוחי.

אתמול הייתי נורא עייפה וברגע שחזרתי מביה"ס נשכבתי על מיטתי
וישנתי. החלום היחידי שזכרתי היה חלום ילדות שחזר אליי הרבה
פעמים. לא חלום, סיוט:
עורב גדול השומר על גוזליו ולא נותן לי לעבור לצד השני של גשר
העומד באוויר. בצד השני עומד מדען שאמור להביא לי בקבוק,
ובתוכו נוזל אדום; אבל בחיים לא הצלחתי באמת להגיע אל הבקבוק
כי העורב הפריע לי, תפס אותי, קרע את עורי, הרג אותי ואז אכל
אותי. ותמיד הייתי חוזרת לנקודת ההתחלה, כמו משחק.
לפעמים היה קורה שעברתי את העורב ומגיעה למדען, אבל לפני
שהייתי מצליחה לקחת ממנו את הבקבוק, הוא כבל אותי ועשה בי
ניסויים. הייתי רואה איך הוא מוציא את איבריי ובוחן אותם,ואיך
תמיד מתה בסוף, למרות שהוא מבטיח לא להרוג אותי. שקרן.

הפעם לא הבטתי באיבריי המונחים על השולחן. ובדקותיי האחרונות
לפני המוות הבטתי סביב ועיני נחו על צנצנת גדולה כגודל ילד
ובתוכה איברים.
לא זיהיתי את הראש אבל הצלחתי לקרוא את הכתוב:
                                "רפי"
רפי, רפי, רפי. הרהרתי. רפי, רפי, רפי - אבא!



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 2/10/03 13:13
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
מישי בן-דב

© 1998-2022 זכויות שמורות לבמה חדשה