אשליות. הכול זה אשליה אחת גדולה, תרמית. בבועה בה אנו חיים
דבר איננו אמיתי ומה שסובב אותנו איננו כך למעשה. נוכל להסתכל
על הקנקן כמה שנרצה אך לעולם לא יעניין אותנו באמת מה יש
בתוכו.

כולנו רגילים לדבר ספציפי ומקובע, למסגרת. כולנו משתדלים שלא
לצאת מהקווים חס וחלילה... גם אם יטיחו לנו את האמת בפנים,
נסרב להכיר בה.

ולמה שלא נצא מהקווים? למה שלא נשנה גישה? האם זה כזה קשה?
בטח שזה קשה! אנו לא יכולים לחיות בלי "מטריקס". טוב לנו כך,
למה שנשנה משהו? אנו מעדיפים לחיות באשליות מאשר להכיר
במציאות.

אנו אסירים של עצמנו וטוב לנו כך.