|
24.8.03
אתה שם סובל ואני צריכה להתרגל.
להתרגל לישון לבד
להתרגל לקום בלעדיך
להתרגל לא לפגוש אותך בהפסקות בוקר וצהרים בקיבוץ
להתרגל לא לראות איתך את מופע שנות השבעים
להתרגל כמעט לא לדבר איתך
(חוץ מכמה דקות עלובות בערב)
להתרגל לשיער הקצר שלך
ולזה שפתאום אין לך זקן
להתרגל לראות אותך עם היצור המגעיל שנקרא נשק
להתרגל לא להיות עם חברים שלך
להתרגל ללהיות נזירה שבועיים שלושה
ולא להיות עצובה.
לחיות לבד אבל ביחד.
ביחד אבל לבד.
כל כך לבד.
אני צריכה אותך איתי
והצבא לוקח אותך ומשאיל אותך בחזרה ליומיים בשבועיים
ואני לא יכולה להתרגל לזה
שעכשיו אנחנו צריכים לשתף פעולה עם כל החרא הזה
עם לירות
ולהתאמן
כשאנחנו בכלל רוצים שלום
ונגעלים מהנשק
ונגעלים ממלחמה
ונגעלים מהטיפשות של האנשים שמבזבזים את החיים שלהם על זה
במקום פשוט לחיות. |
|
נשים הן כמו
מיץ תפוזים. אם
אתה משאיר אותן
יותר מדי זמן
בחוץ, מישהו יקח
שלוק. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.