17/6/03

תמיד אמרת לי שאם לא טוב לי במקום מסויים אז שאני יעבור מהמקום
הזה ושאני ילך למקום אחר שבו יהיה לי טוב...
אז הנה אני עושה את הצעד הראשון
החלטתי שלא טוב לי במקום בו אני נמצא עכשיו, למה לא טוב לי
פה?
בגללך, בגללך לא טוב לי פה, להגיד בדיוק מה זה פה או איך לעבור
למקום אחר אני לא יודע...
אבל בינתיים את פה תקועה אצלי בראש ובלב...
אבל מה שאני יודע זה שאני לא רוצה להיות פה...
בגללך הכל התחיל, את הכנסת אותי לכל המעגל האיום הזה!
מה זה המעגל האיום הזה ?
כל התיסכולים! כל מה שהראת לי ! הקטע עם ההורים ! אני !
והדובדבן שבקצפת... את !
הראת לי דברים שלא הייתי מוכן אליהם!

אני כל כך מצטער על היום שהכרתי אותך!
כן אז בספורטק עם המעיל השחור עם הפרווה והמכנסי עננים! עם תום
ומיה...
הלוואי שהייתי יכול להגיד שאני שונא אותך! אבל אני לא...

ועכשיו עם גלעד לא רק את סבלת, תאמיני לי שגם אני סבלתי לא
מעט, בכלל לא מעט, למה סבלתי?
בגללך אך ורק בגללך, היה לי כל כך קשה לראות אותך!, וגם שלא
ראיתי אותך, ידעתי, ידעתי שאת סובלת.
אבל זהו אני לא יכול יותר, אני רוצה לעוף מפה, לעוף למקום שאני
לא יראה אותך! שבחיים אני לא יראה אותך!
לעוף לאיזה קיבוץ, להיות לבד... העיקר להיות רחוק ממך...
איך לך מושג כמה הייתי רוצה שנהיה ביחד אבל אנחנו לא נהיה.
זהו, אני כבר לא יכול להרשות לעצמי את זה... אם אני ימשיך ככה
אני יגרום לי להרס עצמי (אני לא יודע בדיוק מה זה אומר, אבל זה
לא משהו נחמד).
אז זהו, פרשתי!
אחרי שאת גומרת לקרוא, תעשי לעצמך טובה ואל תשכנעי את עצמך שאת
נעלבת או משהו, ואל תתקשרי אלי ואל תפני אלי אפילו, אני לא
צריך את הרחמים המזוייפים שלך...

בייי (לא להתראות).

                                                           
                                                           
                            באהבה
                                                           
   רועי בנדט