03/06/03
אם הייתי מתאבד זה המכתב שהייתי משאיר לך.

אני מצטער אני מקווה שזה לא קיטשי מדי...
טל, אין לך מושג כמה אני מצטער בשבילך וגם עכשיו אחרי גלעד,
פשוט לא יכלתי יותר.
סוף סוף אזרתי מספיק אומץ בשביל לעשות את זה, אל תדאגי, טוב לי
עכשיו אני פה עם גלעד, הוא מוסר לך ד"ש...
טוב לו כאן, הוא אמר לי שכל לילה הוא מסתכל עלייך כשאת ישנה,
גם אני עושה את זה, אני כל כך אוהב אותך טל, את נתת לי את
החיים האמיתיים, נתת לי את ההבנה, חיברת אותי עם עצמי וזאת
התוצאה.
זה לא דבר רע, סוף סוף אני פה מאושר.
אני זוכר בפעם הראשונה שראיתי אותך, אז בספורטק עם תום ומיה
לבשת את המעיל השחור הזה עם הפרווה והמכנסיים עם העננים (זה כן
היה עננים!) אני זוכר כמה יפה היית אז, הייתה לך הילה של
יופי.
טל, עכשיו את חייבת להיות חזקה, חבל שהעולם יפספס בן אדם מדהים
כמוך, יש לך את תום שיחזיק לך את היד ושיגיד לך מתי ללכת לישון
וכמובן לשים את הפלאפון על שקט שאף אחד לא יעיר אותך כשאת
ישנה... יש לך את נמי לא יצא לי יותר מדי להכיר אבל ממה שראיתי
היא בן אדם מדהים שתומך ואוהב...
יש לך את אבנר, תשאלי אותו אם יש לו כבר בדיחות שחורות... ויש
לך פשוט את כולם, אוהבים אותך טל, באמת אוהבים, ממש אוהבים...
אפילו לפני גלעד דיברתי עם פונקציה עלייך, הוא אמר לי שיש לך
קסם מיוחד וכשיושבים איתך מרגישים את הקסם באוויר.
טל קחי לך את השקט שלך, הפצעים יגלידו, הזמן יעשה את שלו...
את תתגברי על זה, את תמצאי את אהבת חייך ותקימי משפחה מושלמת
עם שלושה ילדים...
ואני כאן בונה לך ארמון כדי שיהיה לך נוח כשתגיעי לפה עוד הרבה
שנים, אני מחכה לך...
ויש לי גם בקשה אחת קטנה, בהלוויה, תארגני שיהיה את השיר "בתי
קפה" של עברי, בתקופה שלא הייתי בטוח שאני אוהב אותך, כשחשבתי
עלייך, תמיד השיר הזה צץ פתאום מהמחשב, בשבילי, השיר הזה, זה
השיר שלנו... אחרי שהבנתי שאני אוהב אותך, הייתי שומע את השיר
והייתי מדמיין אותי ואותך יושבים בבית קפה ומתכננים את העתיד
שלנו, אבל זה נשאר רק לדמיין...

לא יכלתי לגמור לכתוב את זה...