אלי דסטניק / זגוגיות |
ישבתי,ריפוד רח וריחו נעים, היא עמדה, לא מוכרת, פניה אומרות
הרבה שלא יכולתי להבין.
בינינו זגוגית, עליה טיפות גשם יורדות והופכות לחוטים דקים של
נוזל שקוף, מטשטשות את את תמונת החוץ ליושב בפנים.
האם גם היא ראתה תמונת אדם מטושטשת, מימי אלוהים עושים את פניו
לא ברורות?
זאת לא אדע, הרמזור התחלף ומבטי הוסט קדימה, אל עבר זגוגית
שמעברה הכל ברור, שוישרים שוטפים ממנה את חוטי המים המטשטשים,
שמבעדה רואים ירוק, ונוסעים.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|