ל - ש'

איך אני יכול לך לאמר שאני אוהב אותך,
אני יכול לחרוז לך שיר, או לכתוב לך מכתב,
אך אני לא מסוגל לאמר לך בפנים שאני שלך,
שאני בך מאוהב.

שאני מחזיק ביד את העט,
הנפש נשפכת,
במחשבות שאין בהן חטא,
במחשבות על הבריאה המושלמת.

אך בפנים כל זאת אני לא יכול לאמר,
שכן בפנים הרגליים רועדות והלשון כושלת,
ואני מקווה שלא יהיה מדי מאוחר,
מתי שיהיה לי האומץ לאמר לך כמה את נהדרת.

הלוואי שיהיה לי האומץ לזרוק את העט,
האומץ להרים הראש מהדפדפת,
לאמר לך שבלעדייך אני כמו מת,
שהגוף לא יכול לחיות, כשהנפש מאוהבת.