הוא: אויש, נו, באמת, אני לא מאמין... אני מצטער. אולי, אולי
ננסה בלי, אולי תנסי לרדת לי. אוף, איזה טיפש אני... אני צריך
פסיכולוגית!
היא: די, נו, אתה לא צריך פסיכולוגית, תנסה להרגע.
הוא: את לא תגידי לי עכשיו מה אני צריך!
היא: בסדר... בסדר, די, נו, לא בא לי להיכנס איתך עכשיו
לויכוחים.
הוא: תנסי... נו, תעשי משהו, לא עם היד, נו, עם הלשון, כן, כן,
ככה... את עושה טוב... אני אוהב שאת עושה ככה, טוב... נו, למה
הפסקת? הוא כבר התחיל...
היא: די, עזוב, פעם אחרת, אני עייפה.
הוא: כל הנשים זונות! פותחות רגליים, והופה - גמרנו, ואנחנו
עושים מאמצים כאלה בשביל להיכנס לכן לבין הרגליים, ס'עמק!
היא: קח סיגריה, תרגע.
הוא: את אל תרגיעי אותי בסיגריות!
היא: לך הביתה, אתה עצבני מדי.
הוא: פעמיים תקלה ואת זורקת אותי, נכון?
היא:לא, אני רק חושבת שעדיף שלהיום נגמור.
הוא: ועכשיו את צוחקת עליי, נכון? זונה שכמותך, כמו כל הנשים!
היא: אני לא מאמינה. תתבגר כבר, אתה מציק  לי.

ואז, אז היא נרדמה.
והוא, הוא הלך למטבח והביא סכין חדה.
הוא פתח לה את הרגליים בכוח, היא התעוררה והתנגדה, אבל כלום לא
עזר לה, והאמצעים היו כולם נגדה. והוא צעק: עכשיו הוא עומד, יא
בת זונה! עכשיו הוא עומד, כלבה מסריחה!

17 דקירות.
שאריות זרע בתוכה.
דם וזרע מעורבבים על המיטה.

ועוד נתון כואב שהצטרף לסטטיסטיקה העצובה.