יאיר דימונהן / גן העדן |
תמיד האביב, אביב מוזר,
חם ופורח, קר ומנוכר.
עץ אחד בתוך גן,
עומד לבד מרגיש מוגן.
ניצנים ופרחים, רוצה פירות
אך מוקף ברוחות קפואות.
גן קטן ומבודד מלא פריחה,
היה תחת טיפולה של החמה.
אך בין רגע הגיע הלילה
והשמש נעלמה.
בפנים ירוק זועק מכאב,
בחוץ שחור מקפיא את הלב.
ממעיינות חמים חיים מגיעים,
ואל הריק הולכים ונשפכים.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|