ארבל הכרמלי / ובתום האהבה האחת |
נסיח דעתנו מהזמן המתכלה,
ונמלא גנזך הנפש המתרוקן,
ונלך בדרך הפתלתולה
של אהבה אסורה/ גנובה,
נניח מאחרינו אהבה שסרחה
וכבר איננה ערבה ומתוקה.
11/12/02 ©
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|