|
בקצה החדר דלי המחכה לטיפות
בקצה חדר שכור לאהבות,
שם מחכה לי אהובה לחגוג
כאשר ממול אומרים "סליחות".
קולי עולה מתוך תשוקתי
במנגינת הבטחות לאהובתי
להביא לה ערמוני תאווה
שיבערו אך לא ישרפו במהרה.
קרוב אלינו
ורחוק מאתנו
בוכה הגשם ברכות
על מי שניטלה ממנו הזכות
לאהוב...
לחיות !
16/09/03 ©
|
|
לפעמים אני
מרגיש כאילו אין
לי שותף
לפעמים אני
מרגיש כאילו
החבר היחיד שלי
היא העיר שבה
אני חי, העיר של
המלאכים, בודד
ככל שאהיה, ביחד
נבכה.
פלפל אדום וחריף |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.