צ'ארלי אן / לפעמים |
גב אל גב,
בלי תנועה.
כאילו נותנים לשתיקה
לתפוס את מקומה.
איך בדרכים מוזרות
אנו הופכים, עם הימים
לצמד צללים.
ששוכבים על מצע וחולמים
בלי קשר עין או חיים.
צד אחד דומע,
האחר, גם היום יברח לישון.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|