ביום בהיר  
אני יושב במרפסת
בידי מחזיק קפה חם
שזה עתה נמזג מן הקומקום
מביט על התקרה והיא כה מקולפת
ואז אני נזכר
ששכחתי תרמונט
היא התקרבה בשקט מאחור
ידיה בכפפות צמר לבנות
אחזה היא בראשי ובעיני הביטה
"אני הולכת אז להתראות"
וככה היא הלכה ולא מבט הסיטה
הדלת נטרקה סגרה גם את האור
לוחץ על הכפתור של שלט הטלוזיה
ומרגיש איך אטימות משתלטת באיזור
רסיסים של רקמות גופי פזורים על הרצפה
היא השאירה אותם שם כשיצאה
אפילו לא ניקתה
על המדף מונח הספר של חיינו
אבל עכשיו זה רק אני
נשארתי לבדנו
מדליק את האור אבל עדיין חושך
האם אני שיכור והתחיל הבוקר
הולך לעבודה אך מתעורר בבית
מחפש ת'מציאות שיצאה לחופש
צלצולים מהדהדים מכל כיוון בחדר
האם הם בראשי או ממכשיר תקשורת
יורד אל המכולת ללא כל מטרה
משם ממשיך אל הגינה עם שוקו ועוגה
לפתע מתעורר לקול כרוז מודיע
יא חביבי נמצא אתה בתחנת המשטרה
מביט סביבי ורואה שכולי צבוע
ואז אני מבין שדמי זה לא היה