נולדתי במזל דגים, זה נשמע לי מזל אמבוולנטי ומגוון מאוד, מפני
שיש הרבה סוגים של דגים, או מפני שאני חושב שאני אמביוולנטי
ומגוון, למדי. האמת שאני לא מחזיק מאסטרולוגיה בכלל ולא רק
בגלל שאני לא כ"כ אוהב דגים, קצת חסר להם טעם לדעתי, לפעמים
אני אוהב לבהות באקווריומים ענקיים או לשנרקל, אבל דגים? לומר
את האמת אני מעדיף פירות ים, הם הרבה יותר טעימים ועסיסיים
ואפשר לאכול אותם בלי לבהות להם בעיניים. חוצמזה, פירות ים הם
ההוכחה האולטימטיבית שהיהודים הם שבראו את אלוהים ולא להפך,
משום שאין שום סיכוי שאלוהים ברא את השרימפס ולא התכוון שנאכל
אותם, הרי אם הוא אלוהים הוא בטח יודע מה הטעם שלהם, לעזאזל
הוא בטח יושב עם קערה מלאה איפשהו שם למעלה ובולס. מה משתמע
מכך? שאותו בן ישראל קדמוני, נניח משה בן עמרם, שהוטל עליו
לכתוב את כל דיני הכשרות, פשוט לא טעם שרימפס לפני כן, אחרת
הוא בחיים לא היה מעז לטעון שאלוהים ביקש שנמנע מלאכול אותם,
חשבתי לבדוק אם אכן אין שרימפס בנילוס, בשביל לחזק את הטענה
שלי, אבל התעצלתי, וחוצמזה, אולי פעם לא היו והיום יש או
להפך.
בכל אופן, דגים אני לא כ"כ אוהב וזה מותיר לי המון עיתונים
ישנים וחדשים שאין לי מה לעשות איתם, בעיקר מפני שמכולת מחזור
הנייר של אמניר רחוקה מאוד מהבית שלי. אל תבינו אותי לא נכון,
אני לא שונא כל מה שכתוב בעיתון, אתם יודעים מה, אולי את הרוב,
בעיקר את החלק שמייחצן פוליטיקאים וגורם לי לרצות שיכלאו את
אותם פוליטיקאים ואת העיתונאים המשעממים שלהם באקווריומים
ענקיים. בכל זאת יש בעיתון דברים מעניינים, אבל בכל זאת, אייל
ברקוביץ הוא כדורגלן גאון, אבל זה לא אומר שאני צריך לשמור כל
ראיון שלו ופה ושם אני מסכים עם מבקר הטלביזיה של עיתון זה או
אחר, אבל אני בטוח שהוא לא ייעלב ונראה לי שגם הדג לא ייעלב
בחזרה, אני יכול להבין בהחלט אם הדג ייעלב אם אעטוף אותו באיזו
תמונה של שרון, עראפת, או בוש, או אולי סדאם, אבל זהו, שאני לא
עוטף דגים. וכך מצאתי עצמי עם כמויות עיתונים שאין בהם שימוש,
באמת שניסיתי, על מה לא חשבתי, אבל נייר העיתון היה מאוד לא
נעים לישבני, ובכלל נראה לי שהתחת שלי נורא נעלב כשניסיתי לנגב
אותו עם תמונה של, טוב אתם יודעים, אחד מהם או מישהו דומה,
בשלב מסוים חשבתי לצבוע את כל הבית מחדש כל שבוע, כדי שאוכל
להשתמש בעיתונים כהגנה מפני צבע מטפטף, אבל זה בהחלט היה
אובססיבי מדי. ערמות העיתונים בביתי הלכו וגבהו, ניתן לומר
בוודאות שהתקשורת הכבידה עלי, עד ששבאה לי הארה. השמש לא חדרה
מספיק לתוך ביתי עקב האבק הרב שכיסה את הזגוגיות, החלטתי לנקות
אותם מדי יום, וחלונות הרי מנקים עם עיתונים, עד היום זה נראה
לי על טבעי איך שה שעיתונים צובעים הכל בשחור, חוץ ממה ששקוף,
אותו הם דווקא מנקים מצויין עם עזרה מקצת ספריי, מעניין אם
המדע יכול להסביר את זה, ובהזמנות גם להסביר לי איך עובד
הטלפון. תוך יום העיתונים הפכו את חיי לבהירים הרבה יותר,
כתוצאה מכך השתכנעתי שהעיתונים הרבה יותר מוצלחים מהאינטרנט,
עם האינטרנט אי אפשר לנקות כלום וגם אי אפשר לעטוף דגים באתרי
רשת ישנים.
הבעייה היחידה היתה שלא היו לי מספיק זכוכיות בבית בשביל כל
העיתונים וזה החריף בסופי שבוע, אבל זו כבר היתה קושייה קלה
לפתרון, פשוט קניתי כמה אקווריומים ענקיים, עכשיו נותרתי עם
בעייה אחרת, במה למלא אותם? ההתלבטות קשה.