|
ולפעמים ליד השער
רואה צורות בכוכבים
זכרי הוא יהיה גבוה
יבוא מעבר לימים
מן החולות והמדבר
מהקרבות העקובים מדם
עם ריח עשב בשיער
ועיניים של נופים קסומים
ומוות
הוא יתפרץ אלייך ואלי ביתך
קולו כאלף פעמונים
ואת תבכי
כמו ביום שבו נולדת
כשבראשונה נשמת את העולם.
גדר ושער מנחושת
והשעון צילצל שלוש
עוד פרי בשל נפל לאדמה
והוורדים אט אט נובלים... |
|
|
ציאניד?
לא תודה.
כבר ניסיתי.
אד המתאבד |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.