עדינה-וי ויינברג / אצבע מאשימה |
היא עמדה בודדה
ללא כסות על עורה
בעיניהם אש יקדה
שעה שקרעו את כבודה.
שתקה בתוך עצמה
עמדה בשקט ולא צעקה
גיד לא רטט בגופה
עייפות בנפשה.
המומה,כואבת,מושפלת
זעקתה אילמת...
תפילה חרישית,
"אל מי את ידי אושיט?"
הם שיחקו,התעללו
את חוד החנית בה נעצו
בזה אחר זה התחלפו
לחדש את כוחותיהם ביקשו.
אצבע מאשימה אליה הופנתה
הכיצד זה יצאה לבד מביתה?
אולי היא שידרה, אולי ביקשה.
ובכלל מדוע לא צעקה?
הם היו שלושה
היא היתה בודדה
האש בעיניהם יקדה
שעה שקרעו ממנה את כבודה.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|