|
כך שקט רועש
כמו מים ואש
מתנגנים לי
צרותי להן חיכינו כל היום
דמעותי אשר מחיתי על תלות התהום, המון
ולפתע בשמיים
עננים אומרים שלום
צוחקים לי מלמעלה
ואני לא רואה אור יום
לא אני לא רואה אור יום
כך מוות אוהב
צחוק מרוחק עכשיו
שקע במים
כך צרור של בדידות
עומק של צחוק אחד
שקע במים
ולפתע בשמיים
עננים אומרים שלום
צוחקים לי מלמעלה
ואני לא רואה אור יום
לא אני לא רואה אור יום
אחרי כל הפעמים שהרגו אותי
כבר היה לי נמאס קצת
הרגשתי איך נופלים השמיים
הרגשתי לבד פעמיים
והפעם השנייה כי לא היה לי יותר
את עצמי
את עצמי
לפתע בשמיים
עננים מתים
ואומרים
להתראות. |
|
|
"אתה תוכל
להפסיק להאמין-
כשהוא שלמעלה
ימות או כשאני
אמות, מה שיבוא
קודם".
משפטים מוקדמים
של אימא של
ניטשה ובוריס. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.