כל הלילה לא יכולתי להוריד את המבט מעיניו,
חזר אליהם הברק שנעלם מעיניי זמן כה רב.
חיכתי
קיוותי
שזה יחזור...
שהאהבה שלי אליו לא שכחה,
שהרגשות לא איבדו דרכם בליבי.
הוא מדבר,
ואני אטומה.
טיפות האהבה שיבשו מגופי
ירדו שנית כברז כבאים.
חרדה,
פתאום מבחינה במה שאוחזות ידיי -
אהבתי הראשונה עומדת מול שתי עיניי.
אותה אהבה ששרפה את השפיות מחיי השקטים,
אותה אהבה שמאחלים רק לשונאים.
שבויה בחבלים
כבר חודשיים,
מחכה
מקווה
שהאהבה את גופי לא עזבה,
שהתשוקה בליבי איננה כבויה.
אותה אהבה ראשונה שחשבתי שמליבי יצאה -
אומרת שלום
פותחת ת'רגש
וחוזרת חזרה. |
