אלינור לין / לחיות |
ורק שדות פרוסים על פני שמיים.
הדרך סלולה כל נתיב מתנגש
התרגשות גדולה אוחזת בי, אני רועד.
וצל אטום כבר מלחש
מתי תתחילי לבקש
את כל אשר רצית ומאנת לדרוש
מותר היום לקחת, כבר אין ממה לחשוש.
מסע הפחד תם
בליבה נותרו הצלקות.
ושמש מלהטת על גלי הצחוק פורטת,
דמעה זולגת מעיניה היפות
מסע הפחד תם,
מותר היום לבכות.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|