אברהם שיין / שעון |
על רצועתו.
מסתכל לאן רצות
רגלי שעותיו,
מפליגות ידי דקותיו.
מקשיב, לתקתוק ליבו,
נוקש בשיני שניותיו,
מצלצל בשנתו,
שותה זיעתו מידו
שעון אומד אדם
על חוגת מחוגיו
שעון עומד, בלכתו אדם.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|