עמדתי נדהם, ההמון מסביבי לא שם לב שרק אני נעצרתי. לא יכלתי
לזוז, לא אמרתי דבר, אפילו לרגע גם הפסקתי לנשום. הסתכלתי
עליה, היא כל כך יפה. היא לבשה חולצה אדומה ומכנסיים שחורים.
שערה הארוך נשפך על כתפיה ועיניה הירוקות-כחולות בהקו מאושר.
היא לעומתי לא נעצרה, היא לעומתי המשיכה לרקוד, להנות איתו.
אהבתי אותה, אני חושב שאני עדין אוהב אותה.
זה היה לילה חורפי, קר. הירח לא נראה מעבר לעננים. זה היה
הלילה בו היא פגעה בי, היא כל כך פגעה בי. המצב בו הייתי היה
כל כך רע וזה בכלל לא היה אמור להיות ככה, אנחנו היינו רק
חברים טובים. שנינו יודעים את זה, אבל במקום להיות שמח בשבילה,
נפגעתי. אף פעם לא חשבתי שאני אפגע כך.