הדלקתי את הרדיו והכנתי לך קפה.
היה שיר של טיפקס או אתניקס, אני לא זוכר.
אני כבר לא שואל אותך איך את שותה, אני יודע.
כפית נס קפה עלית, אחד וחצי סוכר, שלושת רבעי מים חמים, והשאר
-
חלב עד הסוף.
והכול בכוס הגדולה שלך.
חדשות.
2 הרוגים בשטחים. שר האוצר מכריז על פיחות כלשהו. עוד איזה שר
עומד להתפטר, וכולם יודעים שהוא לא יתפטר בסוף, אבל כולם עושים
כאילו. אף אחד לא אוהב אותו גם ככה. רעידת אדמה קלה בצפון
הארץ. טמפרטורות נוחות למחר. יהיה שמש, יהיה גשם.
כאן חדשות השעה שתיים בבוקר, מאת מישהו עם שם משפחה ארוך.
רעידת אדמה?
את לוקחת לגימות קטנות ומתוקות מהנס.
השפתיים שלך מקיפות-מקררות את הנוזל החם.
ואת אומרת:"כן, רעידת אדמה - אני הרגשתי".
ואני אומר:"מתי?"
ואת אומרת:"כשהיית בתוכי".
ואת מחייכת.
ואותן הגומות שאני כל כך אוהב אצלך מופיעות.
ואני מחבק אותך.       את מקבלת אותי.
הנס נשפך. צריך לנקות מחר בבוקר.