נדב קולמן / האיש שחשב ראשון |
אני זוכר שישבנו ביחד,
וסתם דיברנו על הכל,
על החיים ועל המוות,
עלינו ועל אהבה.
ואת אמרת, שהאדם
שחשב ראשון, בטח
היה נורא אמיץ.
אני רואה את שפתייך
זזות, את קולך יוצא,
ואז אני יודע - את כבר לא שלי.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|