שלושים ילדות שלי / טל |
עינייך החומות
כמעיינות חשוכים
נוצרות את כל
הקסם שזנחנו
ואת עוד מחייכת, טל,
את לא פוחדת
משום דבר
מלבד הפחד עצמו
שעוד ישתלט
על כל כולך.
ואני אחוזת קנאה
טל, פעם היינו יחד
עכשיו אני לבד
ולך יש ביחד אחר
קסום עדיין
בזהב שיערך
ובשמך הפשוט, טל,
מעולם לא חיפשת
יותר מזה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|