ארבל הכרמלי / ואתן לך... |
זמן חיי איננו בידיי,
אך כל עוד אני חי,
לך, להעניק, הרשי לי
לך, הזקוקה לנחמתי.
אם בחיוך ואם בהנהון ראשי
ואם במילה חמה או עשייתי
אבקש עשות למענך ככל האפשר
כמצוות ההקלה על כל נזקק.
ומה אחפש לי כתמורה? -
רק לראותך עולה עימי בשבילי המורל
של ליבך העצוב והעייף
ואובילך מאנחותייך שוב לחייך.
ובכך שאסייע לך, ולו רק במעט,
לשווא כבר לא יהיו חיי בכלל,
ולא אשאל עוד כמה זמן לי נותר
אם רק לתת, לתת, לתת לך אוכל.
27/01/02 ©
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|