ארמין ארבקייאן / מותן של דמעות |
כעת הן כבר מתות כי המצנחים לא נפתחו
ואני, משתדל להתאבל, אך קשה לי ללא הדמעות
אבא עזר לי לקבור אותן בחוף הים
הוא שמח מאוד אבל אני הייתי עצוב
"כך יותר טוב", לחש על אוזני בעוד הן שוקעות
ואז הלכנו הביתה ובדרך עצרנו בבית הזונות.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|