נורת ניאון חיוורת באור חולני
האירה פיסת נוף עירוני
האירה, חשבה, האין מגוחך
להאיר על בית כה קטן ומוזנח
שאין בו טיפה של יוקרה או פאר
רק עוני ואף אחד לא זוכר
מתי הוא שופץ באחרונה
או אם נוקה לפחות פעם אחת השנה
כך האירה, בעצב אך בלי תלונות
בסתר ליבה חלמה על גדולות
להאיר בקניון, להיות שלט ענק
הרי זהו סמל כל כך מובהק
לכך שהצליחה! היא לא בזבוז
יותר לא תשמע משכנים קריאות בוז
על כך שלחינם היא דולקת, לשווא
שמצידם היא יכולה להישרף כבר עכשיו
אך היא לא בקניון היא בשכונת מצוקה
אוי, אם רק יכלה לפרוץ זעקה
הייתם שומעים: תסתכלו אני כאן!
גם אורי יפה... אז נכון, הוא קטן,
קצת חיוור: 40 וואט, לפעמים מרצד
נדלק כמה דקות, מפסק בקושי עובד
תוצרת סין כמו מיליוני אחרות
שדולקות נשרפות ומוחלפות...
אך בכל זאת זה אור! הבינה פתאום
לא מיוחד, שגרתי, אך מותר לה לחלום!
על זוהר ויופי, שלטים, קניונים...
להפוך לכוכב! מה הם מבינים?!
ובינתים תסתפק רק במה יש
אין סיבה לכך שתתבייש
בלילה בזכותה עוברים בלי לחשוש
דיירים שלא פוחדים לשבור את הראש
על  מרצפה מנופצת, מדרגה עקומה...
וכל פעם מודים על קיומה
של אותה קרן אור מרצדת קלות
שדולקת על אף כל הצרות
השלימה עם תפקידה בעולם הנורה
וקיומה הפך פחות בודד ונורא
היא המשיכה לרצד ולחלום
מה עוד צריכה נורה להעביר את היום?  
תסתפק במועט אך תחלום בגדול!
הסיקה הנורה, ואם רציתם לשאול
מה קרה לה? ככל הנורות
דלקה עד הגיע זמנה לכבות
למחרת בשמים נולד לו כוכב
שאותו יכול לראות כל עובר ושב
תרימו ראשכם ותראו שם בצד
כוכב לבן מהבהב לא מיוחד
יש קשר? אין? אתם תחליטו