פחות או יותר
נראה שהכול עבר נגמר וזהו... כבר אין יותר הטרדות קשיים...
לא צריך יותר להוריד אותה... לא צריך לנקות... אין ריח של כלב
בבית,
ויש שטיח... הכול נראה פתאום יותר מסודר פחות חי.
יותר ריק, יותר שקט, יותר רגוע, פחות חי.
יותר בית, יותר מוזר, יותר לא שלנו, פחות חי
יותר עצוב, יותר בודד, יותר מת.
ופתאום עובר בי גל של געגוע...
געגוע של רצון לגעת עוד פעם באף הרטוב שלה
המחוספס והנושם... ודמעה עוברת... איפה היא עכשיו הכלבה שלי... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.