שלושים ילדות שלי / אביגיל |
לא נעלמה השמש
שעודנה זורחת בלבי
אלייך, אביגיל,
ואינני יודעת אם את
עוד רואה את קרניה
עוד חשה בחום
הבוקע ממנה
אך אני לא שכחתי
את מבט עינייך
המסתורי תמיד
את צעקותייך שלעתים
רבות צרמו
את כל כולך, אביגיל,
ואני סקרנית
רוצה לדעת
מי את היום ומה בלבך
ואת לא תאמרי לי
ואולי רק כשאספר לך
את כל הסודות
הנוטפים מהרקיע
שלעתים קדר
ולעתים הצמיח שמש
ואת שיחקת בה,
אביגיל, שיחקת בי
ואני שיחקתי בך.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|