לירז אלה / שתיקה אנושית |
פזורים על רצפה רטובה
בתים לבנים
חדורי אור ושמחה
השמש המייקדת על החלון
כבר כמעט נעלמה.
הרחוב השקט
מזכיר לי אותך,
את המוות.
שתיקה אנושית.
עוברת ברחוב
הדם עוד שפוך.
"בזזזז" זמזומה של דבורה
עוקצה מותירה
וכבר הלכה לעולמה
והוא, מה עשה?
הגן על מדינה ל"תפארת"
ובבום ששמעתי
נ
פ
ל
השקט חזר
מעורר חלחלה
העלים הצהובים
עוד פזורים שם
רצפה רטובה,
מהולה בדם
דם של דממה
שתיקה אנושית
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|