שלושים ילדות שלי / דגנית |
במרדנותך,
דגנית, ידעתי
שלא אוכל
לברוח
והרי את עודך
בועטת ומנסה
לשנות, דגנית,
יוצקת את
האמת כולה
ברוב מכאוביה
אל תוך
לבבות אדם
שאינם
מוכנים לשמוע.
ואולי לנצח
תהיי
בת הדמעות
היחידה,
דגנית,
אולי בשל
יופייך ואולי
בשל אמיתותך
הנלחמת תמיד
במציאות.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|