נסיך שלי מתוק
חיציו של הגורל
אותך שמו לצחוק
אבוי ומה חבל

הכל מדם עקוב
גם כל אצילותך
כי משהו רקוב
הרי בממלכה

          ואהבה ונקמה
          הן הגורמות של האימה

רעים ללימודים
בגדו בלי שום חשש
הדוד, אנו יודעים
רצח וגם ירש

ואמא יקרה
שוכבת עם הדוד
אבי הנערה
הרגת, זה לא סוד

           אהובתך- היא השתגעה
           קפצה למים וטבעה

נסיך שלי יקר,
אין צורך לספר
את מה שכבר עבר
(הכל תמיד עובר)

לצער, אין סליחה
השאלה היא "למה?"
טרגדיה בביתך
אתה במלודרמה

           גם בליבי התחבטויות
           האם להיות או לא להיות?

נסיך שלי מקסים
שנון, חכם וחד
ללעג הוא ישים
בערך כל אחד

אך זוהי הבדידות
שלך וגם שלי
וסיפורך- עדות
נקראת היא בקולי

            זו קלאסיקה ללא נימוס
            הלא נכתבת בקולמוס!

נסיך שלי אהוב
כבר לא תהיה אף-פעם
דבר אינו חשוב
עד יעבור הזעם

המר של הכאב
של ים הייסורים
וגם של לב אוהב
שלו כולם זרים

             ואף העמדות פנים
             הוא מיוחד- שם מבפנים

נסיך שלי הטוב
לך כבר מאוחר
אך הכדור ייסוב
אחיה לראות מחר

על-כן אני תמיד
אדע, אחשוב, אזכור
שיש לי שם ידיד
קבור באלסינור.